השפעת מלחמות, מבצעים ואירועים אקסוגניים על הכלכלה

מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בשבעה באוקטובר 2023 היא הזדמנות לנסוע אחורה בזמן ולבחון את ההשפעות של אירועים אקסוגניים על הכלכלה בישראל בטווח הקצר והארוך. בשבועות הראשונים מפרוץ הלחימה הבורסה המקומית ירדה בשיעור ניכר והשקל נחלש באופן משמעותי ביחס לדולר ולאירו, אולם עוד במהלך הלחימה החל תיקון ונרשמו עליות בשוק ההון המקומי והתחזקות בשער השקל שקיזזו את מרבית הירידות.

בתקופות מלחמה או אירועים חיצוניים משמעותיים כמו מגפות, אסונות טבע וכדומה, רמת אי הוודאות עולה ומשפיעה באופן מיידי על השווקים הפיננסיים ובהמשך גם על הכלכלה כולה. אמרה ידועה בשוקי הון היא כי הדבר השנוא ביותר על המשקיעים הוא חוסר הוודאות, קרי בהקשרים הפיננסיים לאי הידיעה משקל רב יותר אף מידיעה שלילית נתונה. מנגד, אמרה ידועה אחרת, גורסת כי מלחמות מקדמות צמיחה בתקופה שאחרי ולא משפיעות לשלילה בטווח הארוך.

אז מה נכון? נצא לבדיקה מהירה והמלצה בסופה.

תוצר וצריכה – השפעות שליליות בטווח המיידי והקצר

אירועים אקסוגניים ובלתי צפויים פוגעים בתוצר המקומי ובתחזית הצמיחה בטווח הזמן הקרוב. במקרה של מלחמה, למשל, גיוס כוחות מילואים פוגע בעסקים ומקטין את יכולת הייצור ואספקת השירותים הקבועה שלהם בזמן שגרה. באזורים מסוימים בהם ישנו סיכון בטחוני עסקים ומפעלים נסגרים והאווירה הכללית משפיעה על התנהגות הצרכנים שנוטים לרכוש פחות ומפחיתים את הביקוש לשירותים ומוצרים.

הירידה בתוצר ובהכנסות המדינה ממסים והצורך בתמיכה בכלכלה המקומית מחייבת את הממשלה להגדיל את תקציב המדינה, מה שעלול להגדיל גם את הגירעון הלאומי. רמות החוב הנמוכות של ישראל ביחס לעולם מותירות מרחב לגמישות ותמרון, אך לאורך זמן מלחמות פוגעות בצמיחה עקב הצורך בתוספות התקציביות ובעלות האלטרנטיבית שלהן. בטווח הזמן הבינוני, גידול בגירעון עלול להשפיע על היכולת של המדינה ללוות כספים בשווקים העולמיים ולהוביל גם להעלאות מיסים שיפגעו בצמיחה הכלכלית.

ככל שמלחמה אורכת זמן רב יותר, השפעתה הכלכלית, מטבע הדברים גדולה יותר. עלותה של מלחמת לבנון השנייה (2006) כאחוז מהתוצר הוערכה ב-1.5% וכדי לממן אותה נדרשה תוספת תקציב של 0.4% מהתוצר שנפרסה על פני שלוש שנים (כ-8 מיליארד שקלים). "צוק איתן" (2014), מערכה שנמשכה במשך 51 ימים ולא כללה תמרון קרקעי, הוערכה בעלות כוללת של 0.8%, לעומת מבצע "עופרת יצוקה" (2008) שעלותו הוערכה ב-0.5% מהתוצר. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב לא מסתמנת קפיצה בתוצר לאחר סיום המערכות והאירועים הביטחוניים.

מלחמות, אינפלציה וריבית מרכזית

מלחמות ואירועים כמו הקורונה מלמדים שהאינפלציה מושפעת באופן מהותי מאירועים אקסוגניים. הוצאה ממשלתית גדלה מתדלקת אינפלציה ואילו קיטון ברכישות צרכנים והאטה בפעילות העסקית במשק מובילים לירידה באינפלציה. הניגוד בין שתי המגמות מוביל להשפעות הפוכות לאורך השנים. מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן" הובילו לעלייה באינפלציה ואילו מלחמת לבנון השנייה, "עופרת יצוקה" ומבצעים משמעותיים אחרים הובילו לירידה באינפלציה.

על כל פנים, הריבית מסתמנת ככלי המרכזי של בנק ישראל לאחר תקופות של חוסר וודאות ואירועים אקסוגניים ומשמשת ככלי לתמיכה והחזרת המשק למסלולו. לאחר מלחמת לבנון השנייה נרשמה ירידה של הריבית המרכזית וכך גם לאחר מבצע "עמוד ענן" ו"צוק איתן". בהקשר זה, מלחמות "חרבות ברזל" פגשה את המשק הישראלי בריבית שיא ובתהליך של התקררות אינפלציונית מה שמדגיש את האפשרות של הורדת הריבית על מנת לתמוך בסביבה העסקית בישראל.

שוק ההון – ירידות תחילה, ואז תיקון

להבדיל מעמודי התווך של הכלכלה כמו התוצר והצריכה המושפעות לשלילה ממלחמות, בשוק ההון שולטת התנודתיות. כאמור, חוסר הוודאות היא שנאת המשקיעים ולכן ברוב המקרים בתחילתם של אירועי קיצון שוקי ההון סובלים מירידות חדות אך הם חווים תיקון מהיר יחסית עם שקלול הנתונים והעלאת רמת הוודאות, בין שלילית או חיובית.

ניתוח השפעת מלחמות ומבצעים צבאיים על שוק ההון המקומי (מדד ת"א 35) מראה כי לאורך השנים בחצי מהמקרים נרשמו ירידות חדות בתקופות האירוע ובחצי מהמקרים התרחשו דווקא עליות מתונות. חודש לאחר תום המלחמה או המבצע הביטחוני, במרבית המקרים נרשמו עליות, כמו גם לאחר שלושה חודשים ושנה.

פיזור – יכולת ההתמודדות עם אירועים לא צפויים

מלחמת חרבות ברזל שפרצה בשנת 2023 ממחישה את הצורך בפיזור השקעות על מנת להפחית את התנודתיות והסיכון שבהשקעות. בייחוד במדינה כמו ישראל הסובלת מאתגרים ביטחוניים רבים, פיזור השקעות למדינות בהם המצב הביטחוני יציב ואיתן בכוחו להקטין את החשיפה של המשקיע לאירועים אקסוגניים בשוק המקומי.

ארה"ב, למשל, נמצאת בנקודת כניסה מעניינת להשקעה לאחר התקררות אינפלציונית וריבית שצפויה לרדת, לראשונה מאז שנת 2020. אמנם לכל מדינה הבעיות השלה וחשיפתה לאירועים אקסוגניים קיימת, אך בהקשר הביטחוני, למשקיע בשוק האמריקאי הסיכון נראה קטן מתמיד.

**אין לראות באמור לעיל כייעוץ ו/או המלצה להשקעה. פרטי ההשקעות שלנו יוצגו בפני 35 ניצעים בלבד בכפוף לחוק הרשות לניירות ערך (תשכ"ח-1968).